די, נשואים כבר מלא שנים. כמה אפשר סרט ומסעדה. מסעדה וסרט. לפעמים מגוונים עם סרט ובית קפה. נמאס.
השיגרה מבורכת, אבל גם שוחקת.
ואפשר בקלות "לברוח" למקום שבו אין זמן או אנרגיות לצאת. בטוחים באהבה כל כך חזק, שאתם אומרים לעצמיכם: זו תקופה וזה יעבור.
אבל זו אשליה. נכון שהאהבה גדולה, אבל כל אהבה זקוקה להשקייה.
אני תמצתתי את זה לשתי מילים (בהמשך ארחיב על זה בפוסט נפרד): תקשורת ומגע.
אבל עוד סרט?
לא. או לפחות לא רק.
צריך לעשות דברים מיוחדים. יש מלא אפשרויות. למשל:
1. ללכת להרצאה. בפאנזינג יש מלא הרצאות על מלא תחומים. היינו בהצאות מגוונות ומעניינות. מגיעים מוקדם, יושבים ומדברים ואז שומעים מהמומחים ביותר (כדאי לבדוק דירוגים קודם).
2. פעם ב, אפשר לבקש מסבתא לשמור ללילה אחד. לשים את הילדים במסגרות בבוקר וישר לצאת לצימר. בשבת בצהריים כבר נחזור לקחת אותם, מה שנותן לסבתא או סבא רק 24 שעות לשמור על הילדים. זה לא קל, והלוואי ויש אפשרות שכזו, אבל לא צריך לטוס לחו"ל או לחפש חופשה של כמה ימים כדי לבלות קצת זמן איכות.
לפעמים פיתרון קטן נותן לנו כל כך הרבה אוויר לנשימה. וזה כל מה שצריך.
“The best psychologist is nature”
לכו להצגות.
אבל לא כאלו שתסתכלו על השעון כל 10 דקות ותנקרו. לא כאלו שתפגשו שם את סבתא.
הצגות מרתקות. כאלו שיגרמו לכם לחשוב אח"כ.
למשל "לילה אחד באפריל" של קרן פלס ואמיר דדון. הצגה גאונית שבא לכם ללכת אליה 5 פעמים רק כדי שתפנימו את כל הטקסטים שלה ועל הדרך החשק יתגבר עד מאוד (בכל זאת, קרן פלס ואמיר דדון..)
אבל לכו לזמר שאתם שומעים כשטוב לכם, כשרע לכם, שעושה לכם שמח. לכו יחד.
שורה תחתונה
צאו מהקופסא. צאו מהשיעמום. תתקשרו, תגעו וצאו מהפיג'מה:)
@למהשאהנהלבד #למהשאהנהלבדבחגיגות