בנגקוק - או ששונאים או שמכורים. איזה מהם אתם?
למדנו שהבודהיזם זה דרך חיים, הבנו מה מקור הסבל בעולם, שהתאילנדים מאמינים בשפע ואין להם קינאה, שהשוק הוא אחד המקומות הנקיים ושהאוכל שלהם מאוזן.
מה זה אומר מאוזן?
למה לא הכניסו אותנו לרוף טופ השווה בבנגקוק?
על כל זאת ועוד תקראו בהמשך.
בנגקוק גורמת לי להתרגש וכמו ניו יורק, תמיד ארצה לחזור אליה. נעצתי הכל במפות של תאילנד, כל הסטוריז פה ויש קישורים בעמוד הזה לכל ההמלצות.
קדימה, לתמצות ההמלצות שלי, כי למה שאהנה לבד?
לעניינינו:
יום 1: הגעה בטיסה מהצפון, התאקלמות במלון ונסיענ לתצפית עם ריצפת זכוכית king power ו - vr ומשם ל - Octave Rooftop
יום 2: שייט בנהר בבנגקוק כולל תעלות, צ'יינה טאון, קוואסאן - מסאז' משפחתי, Icon Siam
יום 3: Getting lost with lili - סיור קולינרי מושלם, נסיעה באוטובוס על המים, שוק פטונם, ארוחת ערב בסיאם פרגון
---> פירוט בהמשך.
קצת על הבודהיזם והתאילנדים, כי זה מרתק:
לפני כן, אני חייבת לפרגן שאת הרב למדנו מגן המדריך המושלם שלנו שלקחנו ביום האחרון - Getting lost with lili. מדריך ישראלי שגר בבנגקוק שעושה סיורים קולינריים ותרבותיים.
התשוקה שהוא מדבר, החכמנו כולנו וכל הילדים (15/12/10) הקשיבו לכל מילה שיוצאת לו מהפה.
תמהרו ותזמינו אותו, כי לא רק למה שאהנה לבד? אלא למה שאוכל לבד?
אז קצת על התאילנדים, האוכל והבודהיזם:
הבודהיזם זו דרך חיים. בודהה זה שם תואר למי שקיבל הארה.
הם מאמינים בשפע. בספסל של הצלחות ולא כיסא. שאם אתה מוכר בדוכן לידי ואני לא, אני אפרגן לך ומחר אני אמכור. אתה לא מוכר במקומי, אלא בנוסף אלי.
הם מאמינים בכיף. ששום דבר לא שווה, אם לא נהנים ממנו. כולם כל הזמן שמחים. מזכיר לכם מישהי?
כן! פתאום התחברו לי כמה נקודות ואני לא יכולה שלא להסכים יותר. כולם מכבדים את המרחב האישי של האחר וחיים בשלום, אבל שלום אמיתי.
סבל פיזי יש.
סבל נפשי - בחירה שלנו
כשאנחנו לא מסופקים אף פעם
כשאנחנו נקשרים - צריך להבין שהכל חולף
האוכל התאילנדי נמדד בטעם שלו. לא בכמה יפה הוא מצטלם או במי אכל שם ומי השף. בטעם.
השוק פתוח כל הזמן, עם הסחורה הכי טרייה והכי טובה. המוכרים מקפידים על ניקיון וסטריליות, כדי לכבד את הקונים וכדי שיחזרו אליהם למחרת. כשתטיילנו בשוק, תראו קרחונים ומוכרים ששוטפים הכל במים כדי לשמור על תחזוקה של המאכלים ולכן השפים הכי גדולים של מישלן קונים בשווקים.
התאילנדים מאמינים ב Nose to tail ובאקולוגיה. הכוונה שאם כבר הרגת בעל חיים או קטפת פרי, תשתמש בהכל ולכן כל המאכלים שנראה מוגשים על עלים, בין היתר.
יש איזון במטבח התאילנדי. התאילנדים יבשלו לכם עם כל הטעמים וגם עם טעם האומאמי - הטעם החמישי, שגורם לכל שאר הטעמים להיות חדים וחזקים יותר. הם מבשלים באיזון של הטעמים והמרקמים, מה שגורם לתחושות מאוזנים גם כן.
מנה יבשה תקבלו עם מרק. לצד החריף יתנו לך אורז. אם תזמינו רק משהו חריף ובלי אורז, תראו כמה תאילנדים צוחקים עליכם כי לא איזנתם.. אין כמעט מנה בלי צ'ילי.
הבתים של התאילנדים קטנים וכך גם המטבח, כי הם רגילים לאכול בחוץ. האוכל זול בחוץ. בעלי הממון אוכלים בבית והעניים בחוץ, הפוך מהעולם. הכלכלה מבוססת על זה.
תשובות לכמה שאלות שעניינו אותי:
מעבר לגנטיקה, הם אוכלים כל שעה מנות קטנות ואז הגוף לא ברעב. בתוספת של החריפות, הם הרבה בשירותים והרי לכם התשובה.
ידעתם שהפאד תאי שאנחנו כל כך אוהבים בכלל לא פופולרי פה? המנה בכלל התחילה בשנות ה 40 של המאה הקודמת. המלכה רצתה מנה עממית. 15% מהעם היו סינים, אז לקחו את נהודלס, החליפו באטריות אורז, שמו בוטנים, רוטב דגים, שרימפס, ליים וכך נוצרה המנה:)
זה התחיל ממאכל הישרדותי. זה מה שהיה זמין ומלא בחלבון
זוהי אמונה אנימיסטית. לכל דבר יש רוח ואנחנו צריכים לחיות בהרמוניה עם הטבע. במידה והרסתי משהו, אני צריך לפצות ולשים בית רוחות בכניסה לבית
כי במקום למצוא את הכבל שצריך לתקן, פשוט שמים כבל חדש
כי יש פה סובלנות דתית מטורפת, כי כולם חיים בשלום עם כולם ומאמינים בספסל של אמונות
כי אין צורך. האוכל מוכן לאכילה
מסעדות:
רוף טופס: Octave Rooftop & SEEN Rooftop
מסעדה פשוטה ומושלמת שהוזכרה במישלן: Go - Ang Pratunam Chicken Rice שגן המלך לקח אותנו אליה
אוכל יפני - Teriyaki Bar Kelly's - גן המדריך המליץ עליה כאן עם כל הפרטים.
סושי -Shabushi - גם עליה המליץ גן המדריך כאן עם כל הפרטים.
תחבורה:
רק BTS ! רכבת. אל תעשו את הטעות שלנו ביום הראשון ותסעו במונית, פשוט אל. מלא פקקים והמון זמן. הרכבת הכי נוחה בעולם ומגיעה לרב המקומות
אוטובוס על המים -לונג סנספ: סירות. החיסרון: לא מגיע מתי שאומר שיגיע
מה יש לעשות בבנגקוק?
סיור קולינרי מושלם עם הסברים מרתקים על בנגקוק והבודהיזם: Getting lost with lili. למה אתם עוד פה? תזמינו כבר עכשיו סיור עם גן המדריך. הוא מלא בתשוקה, חידש לנו המון, לקח אותנו לתוך הסימטאות שמאחורי הסימטאות, הסביר לנו את הדברים שבחיים לא היינו יודעים משום ספר או אתר וכמובן שהיה כיף. הוא התאים את הסיור למשפחה שלנו, לסוגי המאכלים שאנחנו אוהבים ואני לא רציתי שהסיור יגמר.
גן מסביר למלצרית מה אנחנו רוצים לאכול במסעדה שהוזכרה במישלן Go - Ang Pratunam Chicken Rice
הניקיון בשוק:
שייט בנהר בבנגקוק כולל תעלות. שייט בנהר בבנגקוק, אבל בסירה קטנה, שתוכלו להיכנס לאזורי המגורים ולחוות חוויה אותנטית. היה מדהים!
צ'יינה טאון - סך הכל נהנינו. אכלנו מלא מאכלים קטנים בדוכנים, שזה הכי כיף, נסענו בטוק טוק וסתם הסתובבנו ברחובות. לא יכלנו יותר לראות מקדשים אחרי הצפון, אז לא ראינו:)
קוואסאן אך ורק בשביל נוסטלגיה בשבילי, וכך אני נראית זוועות אחרי מסאז' אבל לא אכפת לי.
לא אכפת לי כי כל מי שקורא את הבלוג גם ככה לא יגיע עד לפה, כי זה מלא מילים והיום אנשים כבר לא קוראים מלא מילים. אז זה בעיקר בשבילי. מזכרת לטמטום ולכיף שאני עושה בחיים.
תצפית עם ריצפת זכוכית king power: תצפית יפה על כל העיר המטורפת הזו שיש בה שתי אטרקציות מעבר לתצפית: ריצפת זכוכית מלחיצה ביותר + VR חמוד וכיפי בקומת הכניסה
רוף טופס: Octave Rooftop & SEEN Rooftop לאוקטבה הגענו אחרי שמבורות נסענו למסעדה במונית. ביג מיסטייק. היוג'! פקקים ועצבים. לא שלי כמובן, אבל של 2/5 משאר המשפחה. בסוף, בשעה טובה, הגענו למסעדה וישר נכנסנו להצעת נישואים.
מבלי להתבלבל התחלתי לדמוע ולצלם. או לצלם ולדמוע, לא זוכרת בדיוק את הסדר. היה ברור שהיא ידעה על ההצעה, כי היא היתה מתוקתקת מדי ומצוידת בכל האנשים הנכונים לצידה - מדי, ועדיין, זרמתי עם ההצגה והתרגשתי.
אבל אז פגשתי במבט הזעוף של 2/5 מבני ביתי ואמרתי : כןכן, בואו נשב.
ניגשתי למארחת והיא אמרה לי: דו יו הב רזרביישן?
ואני כזה: מה? אני בתאילנד. דו איי ניד א רזרביישן?
והיא כזה: יס מאדאם.
אז קודם כל עניתי לה שאני לא מאדאם. אני הרבה יותר צעירה ושאלתי אם יש מקום ואני חושבת שאפילו הצבעתי לה על מקום.
היא אמרה בסדר גמור, רק שיעל ואני נחליף את כפכפי האצבע שלנו לנעליים סגורות וניכנס.
פה חשדתי.
נסענו מלא זמן בפקקים ואין לי ממש נעליים ספייר בתיק.
מפה לשם, לא היינו ברוף טופ ואם חשבתי שכועסים עלי קודם, גיליתי שממש אפשר לכעוס עלי יותר.
כל יום לומדים משהו חדש.
גם לא עזר ששאלתי את המארחת איפה יש חנות נעליים קרובה.
אניווי, המשכנו ברכבת BTS לקניון Terminal 21, שם אכלנו במסעדה פשוטה ומקסיקנית Sunrise Tacos אבל מעולה! והצלחנו להרים חזרה את מצב הרוח!
הצעת הנישואים המפתיעה (אותי):
לא עשינו אבל היה ברשימה: ארמון המלך, Dream World Park ,Siam Water Park, Wat Pho
איפה לעשות שופינג בבנגקוק?
את רב השופינג עשינו באופן מפתיע בצפון, אבל בנגקוק לא פראיירית:) וריכזתי לכם את המקומות שיצא לי להיות בהם:
שוק פטונם - השוק והקניונים הכי שווים וזולים + קניון Platinum 🌟🌟🌟🌟🌟
אייקון סיאם Icon Siam - מדהים ביופיו, יקר ויש פעילויות לילדים 🌟🌟🌟🌟
קניון Central World 🌟🌟🌟🌟 - לא הייתי אבל המדריך שגר שם אמר שהוא מעולה
טרמינל 21 Terminal - כל קומה כמו מדינה אחרת (טרמינל של שדה תעופה)🌟🌟🌟
הקניונים MBK והקניון הצמוד אליו, סיאם פרגון - חוץ ממזוודות אין לכם מה לחפש שם 🌟
לינה: ישנו בפרטונם פרינסס, שאהוב על הישראלים עם מיקום מדהים על קניון ה MBK, אבל אני הייתי מעדיפה מלונות אחרים. ממש לא התלהבתי מה MBK וכנראה שהתבגרתי מהפעם האחרונה שכן התלהבתי מהמקום והייתי בת 22. אז אני לא האדם להמליץ על מלונות פה כרגע.
כמובן שיש עוד מלא מה לעשות בבנגקוק!
מוזמנים לאינסטגרם שלי, בו שמורים כל ההיי לייטס מהטיול, וגם לקבוצת הפייסבוק שלי, בה גם אתם יכולים לשתף בהנאות שלכם, כי למה שאהנה לבד?
לעוד פוסטים מפורטים על תאילנד עם ילדים - לחצו כאן.