למה חשוב לדעת לטייל לבד? תאילנד - קו לנטה וריילי ביץ׳
- Shirly Garfunkel
- לפני יום 1
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: לפני 12 שעות
למה חשוב לדעת לטייל לבד? כי יש מתנות שרק את יכולה לתת לעצמך, ואף אחד אחר לא.
אחרי שבוע מופלא עם בן הזוג בתאילנד, בחרתי להאריך את השהות לבד.
כי רציתי להקשיב. גיליתי שכשאני לבד, העולם לא "מתרוקן״, הוא מתמלא בסיפורים שפשוט לא היו קורים אם הייתי עסוקה בשיחה עם מישהו מוכר.
מהזמנה לארוחת ערב אצל מקומי שנראית כמו מישלן ועד לטיפוס צוקים עם אמריקאים מבוגרים למקומות שאין במפות.
הלבד הוא השריר שמאמן אותנו לאהבה עצמית אמיתית, נוכחות וחמלה.
זו לא רק חופשה, זו דוגמה אישית לילדים שלי ולעצמי: כשאני מספיקה לעצמי, הלב נפתח לעולמות חדשים.
רוצים לראות הכל? בשביל זה בדיוק נועד הפוסט הזה ואתם מוזמנים לקרוא ולצפות בהיי לייטס שלי באינסטגרם, לשמור לכם את כל המיקומים, כי למה שאהנה לבד?
פרטים יבשים
✨ תקופה: ינואר- פברואר באיזור המערבי של תאילנד (איזור פוקט) - העונה היבשה
✨ 4 לילות בקו-לנטה במלון Sea Shell Beach Resort
✨ 3 לילות במלון בריילי ביץ׳ במלון Railay Bay Resort & Spa
בד״כ (as you know) אני מתכננת הכל כולל הכל מבוקר ועד ערב.
הפעם הלו״ז היה:
ימינה - שייק.
שמאלה - מסאז׳.
זהו. באתי לִהְיוֹת.
אז למה חשוב לדעת לטייל לבד?
כשהגעתי לקו לנטה, אי קסום בו לא ראיתי אפילו ישראלי אחד, התבוננתי.
התבוננתי במקומיים, בבעלי המסעדות, בקופים שמסתובבים להם, בילדים שלא הולכים לבית ספר ועובדים במסעדה. פשוט הקשבתי לסביבה. לגוף. לשקט. לרעש.
איך מתבוננים באמת כשאתם ביחד?
איך שמים לב לדגים ששוחים לידכם בים? לעובדת שעושה כביסה ביד? לרוח שנושבת? לרעש הגלים?
כשהתבוננתי הייתי באמת ברגע. לא מוסחת. מרגישה. חיה.
I am enough
כשאת מטיילת לבד, את אשת העולם הגדול, מתמודדת וחיה לפי צו ליבך, צוברת חוויות, נוכחת ומצליחה ליהנות, יוצרת קשרים והלב שלך נפתח - את מבינה שאת מספיק טובה.
את מפתחת אהבה עצמית או מגדילה את האהבה הקיימת. הביטחון שלך גדל, תחושת המסוגלות עולה ואת פשוט נושמת טוב יותר.
הסנטר שלך מתקבע חזק יותר ואת יציבה יותר מול הסערות שבחוץ.
כשאת לבד, הכל עולה. המחשבות, הפחדים, השדים, החששות, חוסר הביטחון, הדאגות. ולא תמיד יש לך לאן לברוח... אז את מתמודדת עם המחשבות.
את נותנת להם מקום. כמו בסרט ״הקול בראש״.
שלום, תודה שבאתם. בואו ניתן לכם תה.
את נותנת להם מקום ושואלת שאלות. לפעמים את מבינה מאיפה הכל מגיע ולפעמים לא, אבל את מוציאה את זה החוצה. וזה משחרר פלאים. את מחבקת את עצמך ויוצרת לך ביטחון וחמלה פנימיים.
אני אגיד מה זה עושה לי - זה מרפא.
קסמים וחוויות. כל זה נפתח אלינו בעיקר כשאנחנו לבד, למשל:
האירוח שהפך לשיעור בבודהיזם: מצאתי את עצמי בבית של תאילנדי מקומי (שבאופן מפתיע נראה בדיוק כמו ברי סחרוף). אם הייתי עם אחרים, בחיים לא הייתי מקבלת הזמנה כזו. הוא הכין לי ארוחה ברמת מישלן, עם צילחות של פרח מעגבנייה, וישבנו לדבר על מה זה בודהיזם עבורו ואיך נראה היום שלו. שיחה נקייה, פשוט אדם לאדם.
בודהיזם עם בודהיסטי אמיתי! לא עוד סטלן שנסע אחרי צבא או ריטריט בצפון עם ישראלי שלובש כתום. שיחה עם אדם שהוריו בודהיסטיים והוא בודהיסט אמיתי! הוא אמר לי מה הוא רואה לי בעיניים ובמקביל צילחת לי את המנה המנצחת בכל הטיול..
אקסטרים עם זרים: פגשתי חבורה של מטפסי הרים אמריקאים מבוגרים. הם לקחו אותי איתם בין גאות לסלעים, בתוך מערות וצוקים, למקומות שפשוט לא ידעתי שקיימים. כשאנחנו בקבוצה סגורה, אנחנו נשארים באיזור הנוחות של המסלול המוכר. לבד? את פשוט מצטרפת להרפתקה. מיותר לציין שאני טיפסתי על ארבע ודידדתי מאחור והסתלבטו עלי:)
דבר מעניין אמר לי החבר: למה את כל כך מפחדת ליפול ושיכאב לך? תדלגי, מקסימום תיפלי ותקבלי מכה קטנה. זה מעניין מאד כי אני לא מפחדת לכאוב ברגש, אבל בגוף?? מאד. והוא - בדיוק הפוך.. לקחתי למחשבה.
קריוקי עם אנשים מכל העולם: מצאתי את עצמי שרה "I will survive" בשיא הכוח עם סיניות, צרפתיות ותאילנדיות. היה שם קסם באוויר, גלובלית ולב פתוח לרווחה. הצרפתיות לא ידעו אנגלית והצלחנו לתקשר וליצור קסם רק מהלב הפתוח והמוסיקה.
השקט שבין הגלים: פתאום היה לי זמן לעצור. באמת לעצור. לשים לב לדגים הקטנים ששוחים לי מתחת לרגליים, להרגיש את הרוח על הפנים ולהקשיב לגלים בלי להרגיש צורך למלא את השקט בשיחה. כל גל מילא אותי בכוחות. יצרתי יחסי נוחות עם השקט.
החופש האמיתי בא לידי ביטוי בכל רגע. אני בוחרת מתי לאכול, מה לעשות, איפה לישון ומתי לקום. אני בוחרת מי מסקרן אותי להכיר. אני מטיילת ונושמת. אני אחראית על השמחה שלי.
אני משוחררת מהאחריות על החוויה של האחר. זה המקום היחיד שבו את יכולה להיות ה-End User של החיים שלי ב-100%. (סליחה. הפרודקט שבי).
אז שימו לב!! הפעם לא אשאל למה שאהנה לבד? כי אני מעודדת ליהנות לפעמים לבד.
כי לפעמים זה הכי חשוב בעולם. כשאנחנו אוהבות את עצמנו, העולם נפתח אלינו בחזרה. אנחנו חוות חופש פנימי וריגשי.
הכי כיף זה לאזן: עם בן הזוג, עם הילדים, עם חברות. אבל אל תוותרו על הלבד שלכן. כשאנחנו לומדות להיות לבד - העולם מרתק יותר, קסום יותר ואנחנו מלאות ביכולות ובלב פתוח.
רוצים לראות את המסלול המלא? בואו לאינסטגרם שלי ולקבוצת הפייסבוק שלי, בה גם אתם יכולים לשתף בהנאות שלכם, כי למה שתהנו לבד? או לצפות בהיי לייטס האחרונים שלי.
תגובות