טיול לעצלנים. לא תיכננו, הכל היה ספונטני. ולא ידענו מה יהיה מזג האוויר בסופו של יום. ולא היה לנו כח לטרקים. אז קבלו מסלול לעצלנים, כי למה שנתעצל לבד?
ניצלנו הפוגה של בידודים וארזנו לבד לצפון.
פעם כשהילדים היו קטנים היו לי רשימות ולכל אחד היה מגפיים, גטקעס ומעילים. היום זה כזה: שמתי כמה דברים ויש אשראי. הם עוד רגע בצבא. שיסתדרו 😂
לכל הסטוריז - כאן .
יום #1: עצירה בדרך לצפון, הגעה לקיבוץ הגושרים, מסלול באגם הנעלם, בריכה מחוממת וארוחת ערב
אז דחפנו מלא בגדים למזוודה, ויצאנו לדרך.
דאגנו לעצירה בדרך כדי שנאכל בורקס ופיצה עם לאבנה בנוף מושלם. עצרנו לעשר דקות במפל סער והמשכנו בנסיעה לקיבוץ הגושרים. התמקמנו ויצאנו למסלול האגם הנעלם בקיבוץ. הוא כל כך נעלם שאתם תסיימו אותו בפחות מרבע שעה.
אבל אמרנו טיול לעצלנים, נכון? הבטחנו אז קיימנו.
מזמן כבר הבנתי שזה לא הכמות, אלא האיכות. שזו לא צריכה להיות חוויה יקרה, אלא פשוט חוויה עם האנשים הנכונים ולא פחות חשוב, הדרך בה תבחרו להסתכל עליה. כך ראינו בדרך קרן שמש מאירה, הקשבנו לשקט והתפעלנו מהברבורים שצצו להם ככה פתאום.
התמקמנו בחדר, שמנו בגדי ים והלכנו לבריכה המחוממת. שם עשינו שטויות וזהו. ארוחת ערב ולישון. מחר חרמון.
יום #2: חרמון, אוכל בכפר דרוזי, מלון ומשחקי קופסא אל תוך הלילה
קמים בשש וחצי. שבע אוכלים. שבע וחצי יוצאים לחרמון. הגענו בפתיחה. ומזל שכך. אלו שהגיעו כשיצאנו מהחרמון עמדו שעות בתור... מוות.
שמים מלא שכבות מחוץ לרכב לפני שנכנסנו לחרמון.
בחרמון הלכנו למתקן הזה שמרחפים באוויר שנראה וואו? אז זה ממש לא וואו. ותרו. אפילו לעצלנים זה עלוב.
עלינו לחלק העליון של החרמון, שם השתוללנו עם המזחלות הכיפיות ומיצינו. אנחנו לא משפחה של סקי, אז זה לא שהשווינו את זה לואל טורנס..
3 שעות והיינו בחוץ.
יצאנו משם רעבים ונישנשנו בכפר מסעדה כנאפה וקבבים. מעולה!
המשכנו למבצר נמרוד, הכי בקטנה שיש. יש שם שני מסלולים: ארוך וקצר. נחשו מה עשינו?
חזרנו למלון לנוח קצת. עבדנו קשה.
ואז היה לבנים כח לשחק כדורסל. קצת בריכה, א. ערב ומשחקי קופסא במלון.
הביסו אותי החצופים. איפה הימים שבהם נתתי להם לנצח?
יום #3: קלאב קאר בבית הילל וזהו.
התלבטנו והתלבטנו מה יכול להיות טבע מבלי להתאמץ אבל ממש טבע וממש בלי להתאמץ.
ורוני מצא את קלאב קאר בית הילל. מהמם!
יש מסלול חמוד בין העצים, קטפנו תפוזים, עשינו פיקניק, נחנו קצת. מזמן לא נחנו.
המדריך והבעלים היו מקסימים עם אנרגיות מעולות. ורגועות.
וזהו. חזרנו מוקדם לפני הפקקים והזמנו סושי הביתה.
למה שנהנה לבד עם כל העצלנות הזו?
ובואו לאינסטגרם החדש שלי ולקבוצת הפייסבוק שלי, בה גם אתם יכולים לשתף בהנאות שלכם, כי למה שתהנו לבד?