בנגקוק
עודכן: 3 בדצמ׳ 2022
בנגקוק - או ששונאים או שמכורים. איזה מהם אתם?
למדנו שהבודהיזם זה דרך חיים, הבנו מה מקור הסבל בעולם, שהתאילנדים מאמינים בשפע ואין להם קינאה, שהשוק הוא אחד המקומות הנקיים ושהאוכל שלהם מאוזן.
מה זה אומר מאוזן?
למה לא הכניסו אותנו לרוף טופ השווה בבנגקוק?
על כל זאת ועוד תקראו בהמשך.
בנגקוק גורמת לי להתרגש וכמו ניו יורק, תמיד ארצה לחזור אליה. נעצתי הכל במפות של תאילנד, כל הסטוריז פה ויש קישורים בעמוד הזה לכל ההמלצות.
קדימה, לתמצות ההמלצות שלי, כי למה שאהנה לבד?
לעניינינו:
יום 1: הגעה בטיסה מהצפון, התאקלמות במלון ונסיענ לתצפית עם ריצפת זכוכית king power ו - vr ומשם ל - Octave Rooftop
יום 2: שייט בנהר בבנגקוק כולל תעלות, צ'יינה טאון, קוואסאן - מסאז' משפחתי, Icon Siam
יום 3: Getting lost with lili - סיור קולינרי מושלם, נסיעה באוטובוס על המים, שוק פטונם, ארוחת ערב בסיאם פרגון
---> פירוט בהמשך.
קצת על הבודהיזם והתאילנדים, כי זה מרתק:
לפני כן, אני חייבת לפרגן שאת הרב למדנו מגן המדריך המושלם שלנו שלקחנו ביום האחרון - Getting lost with lili. מדריך ישראלי שגר בבנגקוק שעושה סיורים קולינריים ותרבותיים.
התשוקה שהוא מדבר, החכמנו כולנו וכל הילדים (15/12/10) הקשיבו לכל מילה שיוצאת לו מהפה.
תמהרו ותזמינו אותו, כי לא רק למה שאהנה לבד? אלא למה שאוכל לבד?
אז קצת על התאילנדים, האוכל והבודהיזם:
הבודהיזם זו דרך חיים. בודהה זה שם תואר למי שקיבל הארה.
הם מאמינים בשפע. בספסל של הצלחות ולא כיסא. שאם אתה מוכר בדוכן לידי ואני לא, אני אפרגן לך ומחר אני אמכור. אתה לא מוכר במקומי, אלא בנוסף אלי.
הם מאמינים בכיף. ששום דבר לא שווה, אם לא נהנים ממנו. כולם כל הזמן שמחים. מזכיר לכם מישהי?
כן! פתאום התחברו לי כמה נקודות ואני לא יכולה שלא להסכים יותר. כולם מכבדים את המרחב האישי של האחר וחיים בשלום, אבל שלום אמיתי.
סבל פיזי יש.
סבל נפשי - בחירה שלנו
כשאנחנו לא מסופקים אף פעם
כשאנחנו נקשרים - צריך להבין שהכל חולף
האוכל התאילנדי נמדד בטעם שלו. לא בכמה יפה הוא מצטלם או במי אכל שם ומי השף. בטעם.
השוק פתוח כל הזמן, עם הסחורה הכי טרייה והכי טובה. המוכרים מקפידים על ניקיון וסטריליות, כדי לכבד את הקונים וכדי שיחזרו אליהם למחרת. כשתטיילנו בשוק, תראו קרחונים ומוכרים ששוטפים הכל במים כדי לשמור על תחזוקה של המאכלים ולכן השפים הכי גדולים של מישלן קונים בשווקים.
התאילנדים מאמינים ב Nose to tail ובאקולוגיה. הכוונה שאם כבר הרגת בעל חיים או קטפת פרי, תשתמש בהכל ולכן כל המאכלים שנראה מוגשים על עלים, בין היתר.
יש איזון במטבח התאילנדי. התאילנדים יבשלו לכם עם כל הטעמים וגם עם טעם האומאמי - הטעם החמישי, שגורם לכל שאר הטעמים להיות חדים וחזקים יותר. הם מבשלים באיזון של הטעמים והמרקמים, מה שגורם לתחושות מאוזנים גם כן.
מנה יבשה תקבלו עם מרק. לצד החריף יתנו לך אורז. אם תזמינו רק משהו חריף ובלי אורז, תראו כמה תאילנדים צוחקים עליכם כי לא איזנתם.. אין כמעט מנה בלי צ'ילי.
הבתים של התאילנדים קטנים וכך גם המטבח, כי הם רגילים לאכול בחוץ. האוכל זול בחוץ. בעלי הממון אוכלים בבית והעניים בחוץ, הפוך מהעולם. הכלכלה מבוססת על זה.
תשובות לכמה שאלות שעניינו אותי:
מעבר לגנטיקה, הם אוכלים כל שעה מנות קטנות ואז הגוף לא ברעב. בתוספת של החריפות, הם הרבה בשירותים והרי לכם התשובה.
ידעתם שהפאד תאי שאנחנו כל כך אוהבים בכלל לא פופולרי פה? המנה בכלל התחילה בשנות ה 40 של המאה הקודמת. המלכה רצתה מנה עממית. 15% מהעם היו סינים, אז לקחו את נהודלס, החליפו באטריות אורז, שמו בוטנים, רוטב דגים, שרימפס, ליים וכך נוצרה המנה:)
זה התחיל ממאכל הישרדותי. זה מה שהיה זמין ומלא בחלבון
#למה_יש_מקדשים_קטנים_בכניסה_להרבה_מקומות
זוהי אמונה אנימיסטית. לכל דבר יש רוח ואנחנו צריכים לחיות בהרמוניה עם הטבע. במידה והרסתי משהו, אני צריך לפצות ולשים בית רוחות בכניסה לבית
כי במקום למצוא את הכבל שצריך לתקן, פשוט שמים כבל חדש
#למה_יש_כל_כך_הרבה_דתות_אחת_ליד_השניה
כי יש פה סובלנות דתית מטורפת, כי כולם חיים בשלום עם כולם ומאמינים בספסל של אמונות
כי אין צורך. האוכל מוכן לאכילה