טוב, נתחיל מהסוף. היה 10. הגיע לכם 10. השקעתם 10 ופשוט היה 10. הרטטתם לי את הנשמה. ריסקתם אותי.
נתחיל מזה שהתחלתם בזמן. אני חובבת אנשים דייקנים. מאוד ריגש אותי. אמיתי.
לא פסחתם כמעט על אף להיט (חוץ מ Patience), התרגשתי עד דמעות במחווה לכריס קורנל,Black Hole Sun, אני יודעת שסאונד גארדן חיממו אתכם פעם וזה היה פשוט מקסים. ואני לא הייתי היחידה שהתרגשה.
בשיר November Rain, נזכרתי באיזה נסיך מבית הספר והייתי בגן עדן, מה שהוביל אותי ל - Knocking On Heavens Door, שם ריחפתי אי שם למעלה למעלה עם הכדור הפורח..
כששרתם Sweet Child Of Mine, באמת חשבתי: Where do I go from here?? where?? כמה כישרון, כמה הרמוניה.. ולחשוב שעברו כל כך הרבה שנים.. גם בשירים שלא הכרתי, נהניתי מכל רגע והזמן טס לי. 3 שעות!
ניגנתם מושלם, נתתם 200% מהאנרגיות שלכם לקהל, ראו שנהניתם, כיבדתם. נתתם בראש;)
וסלאש, בוא נדבר עליך רגע. אפשר את מכונת הזמן הזו שלך? אני גם רוצה;) אתה חתיך אש! חולה על שעירים. זה אתה ומוש.
הסולואים שלך היו פשוט עילוי. עילוי. הקטע שניגנת מאחורי הגב בלי לראות!! מה זה? שלמות. כנראה שעשית משהו טוב בחיים הקודמים שלך, כי באלו פשוט בורכת.
ונכון, אקסל, אתה לא נראה אותו דבר. אבל שתדע לך שאני מעדיפה אותך בריא, לא נרקומן, עדיין מוכשר למות, מתקשר עם הסביבה ומגיע בזמן;) היית פשוט מלך!!
ריגשת אותי מאוד. אז תודה.
חיים פעם אחת. לא להתבזבז על שטויות.
10. נקודה.