אהבה זה הכל. זה כואב, זה מרגש, זה מרגיע, זה מכעיס. זה ביחד, זה לבד.
זה הכל.
בגלל זה חשוב מאד לבחור את נכון את האחד, כדי שכל המסע הזה יעבור בהנאה.
הנה מכתב אהבה שכתבתי לרוני בשנת 2017, אחרי 11 שנות נישואים.
מכתב שמסביר לרווקות שבינינו איך אני כיוונתי להכיר את האחד בתוך כל הטירוף התל אביבי של "כל ההזוים עלי". תהנו, כי למה שאהנה לבד?
ואז הגיע רוני. זה סיפור על אסירות תודה. זה לא סיפור אגדה על זוגיות חלומית מהסרטים. להיפך. על אותנטיות ואסירות תודה על האמת שיש. גם כשהיא לא תמיד ורודה ויפה.
אני די מוזרה. תודו. למשל, כשהייתי רווקה, היה לי תחביב. להפחיד גברים בדייט ראשון. סוג של מבחן אומץ. והומור. אבל בעיקר אומץ. וגם יעילות. להבריח את הלא מתאימים. ומהר. חבל על הזמן של שנינו;) הייתי שואלת במבט כזה חולמני ומישיר עיניים: "אז כמה ילדים אתה רוצה שיהיו לנו?" ואז סופרת את הדקות להזמנת החשבון. זה היה נהדר. אחחח איזו תקופה. קצת מתגעגעת. אני חושבת שהחיים נועדו כדי שנכייף בהם וכמה שיותר, ואף פעם לא היה אכפת לי מה יחשבו ויגידו אותם גברים. רק אלו שבסופו של דבר יגעו בליבי. ואלו שנגעו בו, ראו מעבר. וכך הרחקתי במודע אלפי, אם לא מאות אלפי גברים והשתעשעתי לי כך במשך שנים עם כל מיני סוגי גברים. אז כן. יתכן ויש בובות וודו שלי מסתובבות להן. אז כן. קורה. אבל אז כשרציתי לבחור גבר להתחתן איתו? זו ההחלטה החשובה בחיים שלי ואני ממש מתכוונת לבחור נכון. אהיה רק עם גבר גבר שלא מפחד שאגיד לו שאני אוהבת אותו. כל יום. כמה פעמים ביום. שיצחק מההומור שלי, שיהיה החבר הכי טוב שלי, שיפרגן לי באמת, שיבין שאגו הוא פיקציה ושיקבל אותי כמו שאני. כמובן גם הפוך. הדדיות זה בסיסי. בלי משחקים. בלי מסכות. נטו. נטול. אז באמת עברו ועברו כל מיני. יום אחד אני אכתוב עליהם סידרה. לפני רוני, היה אופנוען מקועקע, הילד הרע והמאותגר שכלית שראה רק שחור, היה את הילד הטוב שלא הרטיט לי את הלב, היה את זה שלא ידע להילחם עלינו והיו גם כאלה שמאוד אהבו ולא הראו לי את זה פשוט בזמן. אחרי הפרידה האחרונה לפני רוני, עשיתי ממש מחקר עומק פנימי להבין איפה החלק שלי בכל הדבר הזה של מציאת בן זוג ראוי. הרי לא יכול להיות שפשוט לא הכרתי את האחד. בטוח גם לי יש חלק בזה, נכון? ואני זוכרת את זה ממש טוב. עליתי על טיסה (לבד!) לתאילנד (לפוסט אחר) ובמטוס התחלתי לכתוב על דף A4 מה אני מחפשת בבן זוג. התחלתי לרשום ולרשום ולרשום. אחרי שסיימתי, הפכתי את הדף ורציתי לרשום מה אהבתי באקס. הדף נשאר ריק. הכיצד? האנליזה של כל הדבר הזה גרמה לי להבין שאני חייבת לאהוב עם סיבה. לא הגיוני שאני פשוט מתאהבת במישהו בלי לנמק. הלב שלי חלש וברגע שאני מתאהבת, ממש קשה לי לוותר על האהבה הזו, אז הבנתי שאסור לי לתת צ'אנס למי שהוא לא ראוי. כי הלב שלי יקר. ואז - וואנס הוא לא בלב, הוא בר-וויתור. קל. אין מה לעשות, לפעמים צריך לחשוב מהראש כדי להגן על הלב. וכך היה.
ואז הגיע רוני.
שצחק כששאלתי אם הוא בא לפה הרבה. שהתקשר אחרי הדייט הראשון בשמונה בבוקר ואמר שמשבע בבוקר הוא מת להתקשר. כששאלתי אותו כמה ילדים הוא רוצה, הוא ענה לי: איתך? כמה שיותר.. ושהציע לי נישואים אחרי חצי שנה (טוב, בכל זאת.. בחורה כמוני חובה לחטוף כי אין לדעת) כל הזמן חיכיתי ל - catch. מה הבאג פה? איפה? איך זה יכול להיות? עשיתי לו QA כל הזמן ולא מצאתי. כשאני מתנהגת לא יפה, הוא צוחק ומחבק אותי חזק חזק ומנשק אותי. שבדיוק עונה על כל מה שכתבתי בדף ה A4 ההוא מהמטוס.
אז רוני, אהוב שלי. איתך זה הבית. אתה כל הזמן אומר לי שאני אישה לנצח איתה מלחמות, אבל אי אפשר לנצח לבד. חזק ככל שתהיה, אתה חייב שותף לדרך. בכל מלחמה שעברנו (ואלוהים יודע כמה עברנו. לא יכולה להגיד שתמיד היה פשוט), היית לצידי. לא מאחורי. לצידי. ויחד עמדנו יד ביד, עם מטרה משותפת ברורה והיא אנחנו והאהבה שלנו. ראינו באותו הרגע שהכל הבל הבלים ועם מה שיגיע, נתמודד. יחד. שלא משנה מה, לא מוותרים עלינו. תודה על כל השיעורים שנתת לי, על זה שמעולם לא וויתרת עלי, זה הדבר הכי חשוב בעולם. בגלגול הזה לא וויתרת עלי. תודה על זה שאתה רואה אותי כמו שאני. על העיניים האוהבות שלך בסוף היום. על החיבוק שלך בכל בוקר ועל זה שאני יכולה להיות לא רגילה ולהרגיש איתך הכי נורמלית שיש. הייתי בוחרת בך שוב. אני בוחרת בך שוב. ואבחר בך שוב. ושוב. ושוב. והבחירה הזו יותר אמיתית מזו שבחרתי בגיל 25.
השנתיים האחרונות היו ממש מרגשות, מלאות צבע ועניין ולא הייתי מוותרת עליהן בחיים.
כשאתה מחבק, אני מוגנת. כשאתה מביט, אני אהובה. כשאתה איתי, אני בבית.
אז, אהוב שלי, יום נישואים 11 שמח!! לעוד 80 ימי נישואים לפחות מלאי ריגושים, אהבה, פירגון ותשוקה.
איזה מזל שהיה לי דייט נוראי לפניך בערב שהכרנו ואיזה מזל שיש את Leonel Lionel Dardic המלך
*מקווה שהבכתי אותך. זו היתה מטרת העל תכלס. A
“Fall in love with someone who doesn't make you think it's hard, who will love you as you are in any time” Me
