מאדלר באהבה - חלק 1

עודכן ב: מרץ 4

ילדים זה שימחה. האמנם? ואם כן, אז הכיצד?

תביאו שלושה, ארבעה, חמישה (!!!) ילדים??מי כתב את השיר הזה?

מממממ, אני אומרת שבואו נקשיב למומחים בשילוב עם הקשבה לעצמינו ולכל הכלים שיש לנו ואז נחליט.

כבוגרת שתי סדנאות של אדלר (מתחילים ומתקדמים) עם המדריכה המושלמת טלי פלג ועוד סדנה אצל האישה והאגדה, עינת נתן, נראה לי שיש לי כמה טיפים שיעזרו לכולנו אשכרה ליהנות מהילדים.

הנה פוסט ראשון וכללי מתוך סדרת פוסטים בנושא, כי למה שאהנה לבד?


הייתי אמא צעירה יחסית. רב החברות שלי היו רווקות ואלו שכבר היו אמהות לרב התלוננו. גם האמהות בגינה או מהעבודה די אמרו את אותו הדבר. שילדים הם האושר, הנשמה והלב. העיניים והאור, אבל משהו בפרצוף תחת שלהם, במירמור על כמעט כל דבר ובעיקר בעייפות האינסופית שלהם גרם לי לחשוב.

לחשוב אם הם באמת מאושרים, האם ילדים הם באמת האור והנשמה. מה בדיוק קורה פה?..

ויצאתי לחקור.

אני פשוט לא בן אדם של סבל. בטח לא של מירמור או של עייפות. לא אם יש לי בחירה בדבר.

אני באמת אוהבת את היצורים הקטנים האלו (וגם זקנים!) אבל מצד שני, אני באמת גם אוהבת לחיות, לישון, לבלות ואת רוני שלי.

האם אפשר הכל? סירבתי להאמין שלא והחלטתי ללכת לסדנת אדלר, בעקבות מיכל דליות.

התחלתי את המסע (כן, זה מסע) כשנועם היה בן 4 בסך הכל ועידו היה בן שנה וחצי.

לא היו שום בעיות מיוחדות שאני זוכרת. פשוט איכות חיים די ירודה, צלליות במקום אנשים והרגשתי שאני בדרך למקום לא משהו. שאני נהיית האמהות האלו מהגינה.

אם אתם הולכים לסדנה כזו, הכרחי (בעיני) ללכת עם בן/בת הזוג. המשמעות של התהליך רבה יותר כשזה יחד. מאוד ממליצה ללכת. זה שינה לי את החיים. זה שיפר לי אותם מאוד.

מהם הדברים הכי שכיחים בהורות הרי? שהילדים מעיקים. סליחה על הישירות, אבל לפעמים זו התחושה.

הם פשוט כל הזמן צריכים משהו, מקטרים, משנים את הדעות שלהם על ימין ועל שמאל ובאופן כללי לפעמים הם כפויי טובה. הם רבים אחד עם השני על כל דבר, לפעמים אני מרגישה שאי אפשר לנצח איתם. אני אביא להם ביסלי, הם ירצו במבה. אני אקריא להם סיפור - הם ירצו משחק. אשחק משחק - הם ירצו סיפור. והם כועסיםםםם?? על מה אתם כל כך כועסים? אז מה אם נשפך לכם החלב בקורנפלקס? אז מה אם הקטשופ נגע בירק? אז מה אם צריך ללכת לישון? חלום שלי לישון!

פרופורציות, ילדים? מה כבר קרה?

מה לנו היה בגילכם?

מה יש לכם? וזה רק חלק קטן מהבעיות שיש לכולנו.

אבל יש מה לעשות?

ועוד איך!


סיכום - חלק 1:

1. הדבר הכי חשוב: די עם המצפון. אנחנו הורים מעולים. גם אם לא היינו איתם מספיק השבוע, גם אם צעקנו, גם אם בדיעבד הבנו שטעינו. הכל בסדר. שחררו את עצמכם מהמצפון. תיפרדו ממנו לשלום, כי הוא גורם מעכב, מיותר ופשוט חבל על הזמן. וגם כשאנחנו לא נהנים מהילדים, כדאי שנבין שזה גם בסדר.

גם בחיים לא נהנים כל היום וכל הזמן, אנחנו פשוט מכינים אותם לחיים:) בעצם מה שאני אומרת זה שאנחנו עושים מצווה.

גם בחיים האמיתיים יש מריבות, עצבים, אכזבות וכאב.


שחררו את המצפון ולכו לים

2. זמן איכות אמיתי יחד: כל יום, או לא פחות מארבע פעמים בשבוע, לבלות בין 5 דקות לעשרים דקות בלבד עם הילד.

המסר: אין דבר חשוב יותר ממך. כל מה שאני רוצה זה להיות איתך וליצור קשר עין, לחייך. להיות במקום רגוע לשנינו.

האפקט: זה כמו אנטיביוטיקה. חובה ליחסים. חובה לתקשורת ביניכם. מוריד תסכול ויחס לא נאות מצד הילדים. פותר גמילות, נדנודים בלתי פוסקים של הילדים, בעיות חברתיות ועוד..

חוקים לזמן איכות:

לקרוא לזה בשם. אצלינו זה זמן של יחד. אפשר לקרוא לזה זמן איכות או כל שם אחר. חשוב כשמתחילים את הזמן הזה להצהיר: זמן של יחד!! כשמשחקים ותוחמים את זה בשם, יש לזה אפקט הרבה יותר גדול על הסיטואציה.

אין אף סוג של מסך. אסור ספר או אמבטיה.

אין הפרעות של כל גורם אחר. אפילו אם מצלצלים בדלת, אני לא פותחת. עכשיו רק אתה חשוב לי וכל העולם יחכה.

בחירת המשחק חייבת להיות ש