יש נסיכות שלא יודעות שהן נסיכות.
שכשזורקים עליהן קונפטי, הן מופתעות.
ואז הן בנות 12. וכדאי להגיד להן: אתן נסיכות!
אבל הן נסיכות מודרניות. לא כמו באגדות. נסיכות של 2024.
נסיכות עצמאיות, חכמות, רגישות ומוכשרות שבאו להשפיע ולהפיץ אור בעולם.
אני פה לספר על מסיבת בת המצווה של הנסיכה שלי. שלא יודעת שהיא כזו.
מאיפה מתחילים?
תשמעו. ילדה שלישית 😆.
כבר הייתי בסיפור הזה עם הגדול ועם האמצעי שלי. אירגנתי גם
לאמא שלי לפני כמעט עשור, וכמובן גם לאבוש כשהיה בן 80. אבל בניגוד לבנים שלא ממש תיקשרו מה הם רוצים, יעל הגיעה אלי עם google keep ועם רשימה מדויקת. בת אחרי שני בנים ועוד שלישית כנראה בא עם התפקיד 😅.
לפני שנגיע לתכלס, ישבתי עם עצמי בשקט וניסיתי להבין איך אני גורמת לה להרגיש מיוחדת ושאלתי את עצמי מה מייחד אותה ועושה אותה מי שהיא. ועוד שאלה ששאלתי את עצמי זה איך אני מעבירה לה את האהבה שלי. ולכן, בכל מה שעשיתי מגולמת אהבה שלי אליה ודברים שמייחדים אותה.
את האהבה שלי הכנסתי לכל תכנון, מהקטן לגדול. דמיינתי את החיוך הטהור שלה שאתם רואים בתמונה וחייתי לפי ״באנו ליהנות״. אבל לא כקלישאה. אלא באמת בהוויה.
לדוגמא בארוע לכתה, ביקשתי צלם טוב כי יש לי בלוג ואני טיפוס נוסטלגי.
אמרו לי: קיבלת את הדה בסט.
הארוע מגיע.
אין צלם.
איחר בשעה וחצי.
מנהלת הארוע מגיעה אלינו בחרדות: ״אני ממש ממש מתנצלת. זה בחיים לא קרה לנו. נפצה אתכן״
שתינו הרגענו אותה שהכל טוב.
יעל: ״אני נהנית מהחוויה, הכל טוב״.
הצלם הגיע בלחץ.
אני: רוצה משהו לשתות?
הוא: לאלא. אני אתחיל לצלם בזמן שנשאר.
אני: טוב, עכשיו בטוח יהיו תמונות טובות.
הוא:
אבל למי אכפת??
גישת ה-״באנו ליהנות" היא בדיוק מה שניקח איתנו הלאה. לא אם הצלם הגיע, לא אם הוא צילם תמונה נורמלית שלי, ולא אם השמלה התלכלכה.
מה שחשוב זה הכאן ועכשיו, והיכולת להקליל.
וזה לא תמיד קל, ברור. גם לי יש רגעי נפילה.
אבל החיים הם לא ליניאריים, ומה שבאמת שווה לזכור זה שהכול שטויות. ואם אתמול נפלתי, היום יש לי הזדמנות חדשה להצליח 🌟
יעלי כמעט הכי קטנה בכיתה, אז היה לנו חשוב לגרום לה להרגיש מיוחדת וגם להרים משהו שיפתיע את החברים שלה, שכבר עברו מיליון מסיבות בשנה שעברה 😉
אז יאללה, למה שאהנה לבד? היתה לנו מסיבה לפנתיאון ואתם גם תהנו ממנה.
עשינו חגיגה לכתה וחגיגה למשפחה המצומצמת.
אז מה עשינו?
ריקוד בהפתעה עם המורה שלה להיפ הופ ועוד רקדנית: יוזמה שנעשתה בסודיות שמאפיינת מרגלים וקיבלתם ילדה בעננים ומלא לסתות שמוטות! השוס היה שעשינו את זה עם המורה שלה להיפ הופ וכל הילדות היו באטרף.
טלפון רטרו לטובת ברכות אישיות וקוליות - מזכרת לכל החיים!
תארו לעצמכם טלפון רטרו, בדיוק כמו פעם בשנות ה-80, רק בלי האפליקציות והאייקונים. כשמרימים את השפופרת, שומעים את יעל אומרת בקול משועשע: "היי, הגעתם ליעל! אני לא יכולה לענות כרגע, אבל תשאירו הודעה אחרי ה-ביפ!" ואז, אחד אחרי השני, כולם משאירים לה הודעות קוליות בדיוק כמו פעם. מי צריך סמארטפון כשיש כל כך הרבה סטייל בנוסטלגיה? 📞📻
את ההקלטות מקבלים בקבצים בגוגל דרייב.
מצגת מרגשת שערכה האחת והיחידה! לילי! דמעות נרשמו בקהל.. אני לא מדברת על מצגת משעממת שלאף אחד לא אכפת מהתמונות שרצות. אני מדברת על מצגת שאנשים מזילים ממנה דמעה וצוחקים בקול. זכיתי שהבסטית שלי כזו מוכשרת!
לפני הריקוד, הכנו סרטון מצחיק שבו אנחנו, ההורים, מתלהבים ואומרים: "יאללה, בואו נרקוד לפני כולם!" ואז יעל נכנסת, מגלגלת עיניים ואומרת: "ממש לא, אבל אם כבר, אז ככה עושים את זה!" ואז היא פורצת מהמסך ומראה לנו איך רוקדים באמת! 🕺💃
יום בחיי יעל: תמונות של הדברים שמאפיינים את יעל כמו: סריקת QR Code למתכון שווה, לינק לספוטיפיי וכו.
למשפחה הקרובה הכנתי ערכה ממותגת של הדברים שמאפיינים את יעל
קשרתי חוט ותליתי עליו הרבה תמונות של יעל מכל חייה, לבד, עם משפחה ועם חברים
ולמשפחה גם חגגנו.
20 איש, מצומצם מאד ולכן הזמנו שף פרטי טעים ומדהים בשם רפאל.
גם את החגיגה הזו הקפתי בהרבה רגעים של אושר, בתמונות בכל הסלון, יום בחיי יעל ומתנה לכל משפחה - ערכה ממותגת ״איך זה להרגיש יעל?״
ולך, יעלי, להסתכל עלייך מהצד גורם לכל הגוף שלי לחייך. אני לומדת ממך בכל יום ונפעמת מהבגרות שלך ומהאופן בו את בוחרת להתנהל. את מבינה מה שאחרים לומדים בחיים שלמים ושכל מה שצריך זה פשטות.
את כל כך הולכת לכבוש את העולם...
תעופי על החיים וחיי אותם לפי צו ליבך, תשמרי על אופייך, על הייחודיות שלך, הסנטר והנשמה היפה שלך.
עוד רעיונות:
סרטון חיקויים + מצגת קצרצרה
חידון קהוט מבוסס AI
מי שלא קרא את הפוסט שעשיתי לאבוש - כנסו לשם וקבלו עוד רעיונות:
"Because you're amazing just the way you are”
"Pretty, pretty please, don't you ever, ever feel like you're less than fuckin' perfect"
לסיכום
צריך לחגוג. במיוחד בימים אלו! ואל תשכחו לספר לי איך היה בקבוצה למה שאהנה לבד? או באינסטגרם שיתן לכם הנאות (עם משמעות) על מגש.
Comments