top of page

קופנגן

איך הגעתי לקופנגן? ועוד לבד באמצע החיים.

איך מצאתי את עצמי בריטריט בג'ונגל עושה סאונד הילינג ומריחה שמנים שיאזנו לי את הלב והנשמה?

איך מחזירים את הלב להיות פתוח? איך לא מקשיבים לקולות הפחד והאמונות ואומרים: תודה שבאת להגן עלי. אני מסתדרת מכאן.

כל זאת ועוד פה ובהייליטס שלי באינסטגרם וכמובן בקבוצה האחת והיחידה למה שאהנה לבד?


הנה ההמלצות שלי: גזרו, שמרו ותפיצו, כי למה שאהנה לבד?


הלינקים לחיצים רק ב PDF שמיד אחרי התמונה:)







Koh Phangan planner PDF with locations
.pdf
הורידו את PDF • 5.47MB

Koh Phangan weekly planner (1)
.pdf
הורידו את PDF • 8.15MB






אי הריפוי, הכיף והשלווה. זה הסיכום שלי.

טסתי לריטריט בג'ונגל כי הייתי צריכה את זה לעצמי. עברתי משהו. האמת שכמה דברים שכיבו אותי. לא רק שהם כיבו אותי, הם שברו לי הרבה ממה שחשבתי שטוב בעולם הזה. ואני אש. וקשה להיות אדם של אש שפתאום אין לו אש.. וקר לו..

כנראה שעדיין נשארה גחלת שלא התייאשה באמת לגמרי והתחלתי לטפל בעצמי בכל הדרכים האפשריות. בהזדמנות אכתוב פוסט על איך להתמודד עם משברים:)

אניווי, חלק קריטי מהטיפול בעצמי הוא להתחתן נכון, עם מישהו שיודע כמוני לנהל משברים טוב ורוני אמר לי: יש לנו שובר לאל-על שנגמר עוד מעט. למה שלא תטוסי לתאילנד לבד?

תוך שלוש דקות היתה לי טיסה מעכשיו לעכשיו בערך.

רק קופנגן.

לבד.

בלי תכנון.

עם כוונה. לנשום, להירגע, להבין את מה שקרה, להבין שאני לא מבינה כלום, להחזיר לגוף שלי אהבה ולדאוג רק לעצמי.

אומרים שאני אמיצה, אבל באמת שזה האי הכי מחבק ומאפשר לטוס אליו לבד. טסתי לתשעה ימים סך הכל. ותשמעו קטע? העולם המשיך להסתובב בלעדי עד שחזרתי. הילדים, רוני, הבית. הזוי, אה?

מה זה מלמד בעצם? שהפחדים, האמונות שיש לנו בראש באו להגן עלינו וזה חשוב שהם שם. אבל לפעמים אנחנו צריכים להגיד להם: תודה שבאת להגן עלי, אני מסתדר לבד.


בשביל הנחיתה הרכה התחלתי בוונדרלנד


וונדרלנד הוא מקום קסום באמצע הג'ונגל שיש בו סדנאות מהבוקר ועד הערב, אוכל טבעוני, בריכה ואווירה רגועה שאפשרה לי לחבר את כל החלקים ובעיקר להתחבר לעצמי.

בסדנאות נשים הגדרנו מהי נשיות, מהן העוצמות שלנו הנשים ומה הגבולות שלנו והאתגרים. הרבה עומק. ולפעמים כאב..

היו המון סדנאות תאורטיות על איזון הורמונלי, טראומה יוגה, ארומה תרפיה יוגה, סאונד הילינג ועוד ועוד ועוד.

לא היה יום בלי יוגה ולראשונה הבנתי כמה זה דבר מדהים וכמה זה יכול לעשות לי טוב מכל הבחינות.

אול אין.

החלטתי להתמסר ולהתחבר ולא יצאתי מהמתחם וזה פתח לי עולמות שלא הכרתי ומאד רחוקים ממני ביום יום בגבעתיים:)

גם העובדה שבאתי לבד גרמה לי להיות מאד נוכחת וברגע מבלי לצקצק או לפספס רגעים יפים ומשמעותיים והכרתי הרבה אנשים במקום.

אגב, היו לא מעט שבאו לבד, אבל גם זוגות, אחים, חברים וחברות...

ישנתי בחדר לבד עם מזגן וערסל וכל התענוג הזה עלה 400 שח ליום כולל הכל.

מחיר של AMPM לערב - קל.

לו"ז לדוגמא של וונדרלנד:


אבל התמסרות וכל הג'ז הזה, כמה אפשר כשאת בחורה עירונית???

אני צריכה ים! אז עברתי לאיזור סריטנו, שזה במערב האי.

מה אני אגיד, קופנגן השתנתה ב 20 שנה האחרונות וההדרין כבר לא IN.

וטוב שכך! הרבה יותר בוגרת, עמוקה ומשוחררת.


ולפני הפירוט, כמה מילים על הקופנגנים. כלומר על הישראלים שגרים שם! זה ישראל 2 בגדול.

קסם אחד גדול שיכול לעבוד רק שם. אנשים שהחליטו שאולי לא יהיה מחר ושהלחץ בארץ גדול עליהם או לא נחוץ ופשוט שינו את כל התפיסות שעליהן גדלו.

אני זיהיתי כמה קהילות:

קהילת הנדל"ניסטים. שזה 90%. כל אחד שם בונה משהו או כמה "משהוים".

קהילת המטפלים. אלו שהארץ מהירה להם מדיוהם מטפלים. יכול להיות ממש מטפלים אמיתיים ויכול להיות שהם עשו שיעור בכתה ח' ועכשיו הם מעבירים סדנאות.

קהילת עומדי הידיים. לא באמת, בסדר, אבל אלו שמאד מאותגרים מהסוגים השונים של הקרקס וזה מהמם לפגוש את התשוקה הזו ושיש לה מקום שם.

קהילת ה"לקחתי הפסקה מהחיים" - אלו שבא רק לכמה חודשים או שנה והם פשוט גרים שם ובחופש.

בקושי ראיתי הייטקיסטים, אבל יש גם קהילה כזו.

אבל בסופו של דבר, אנשים הם אנשים הם אנשים והם ניצבים בפני האתגרים שלהם כאן או שם, אמנם שם זה מוקף בים וג'ונגל ושייק בננה קוקוס בלי תוספת סוכר, אבל בסוף חופש הוא בחירה.

קודם כל של המחשבה של עצמינו ואז של הגוף שלנו.

מה אנחנו עושים איתו, מה אנחנו נותנים לו ובסוף חופש זה איך אנחנו בוחרים לחיות את החיים שלנו.

במה לעבוד, עם מי לבלות ועם מי להקים משפחה. אני מרגישה שככל שהשנים עוברות אני קנאית לכל סוגי החופש הנ"ל וגאה בבחירות שלי.

למרות זאת, אני מעדכנת גירסה בכל פעם שיש באג או התקפה מבחוץ :)


מה אבל היה הכי שובר לב? זוכרים את הצ'יקן קורנר? זכרונו לברכה.

יש שם חנות וויד במקום. אין קקטוס יותר. יש רק זכרונות שלי רוקדת בגשם.

להלן אקייבישן A:




חדל קשקשת. קופנגן.


קודם כל ניוד:

הכי כדאי שיהיה לכם אופנוע. אם אתם חיפאים כמוני ולא יודעים לרכב על אופניים, אתם יכולים לשכור אופנוע לזקנות - 3 גלגלים.

אם זה מפחיד אתכם, אתם יכולים לשכור רכב, רק שתזכרו ששם נוהגים בצד השני כמו באנגליה.

ואם אתם ממש פחדנים כמוני :) אז קחו את המספר של באקו!! המלך. האיש והאגדה

66950459946+


טן מיניט והוא אצליכם


מה יש לעשות?

(למעלה יש את ה PDF להורדה עם הלינקים לנוחיותכם, אבל פה יש יותר פירוט)

✨ בר Alcove בר על הים באיזור האינדיגו - מושלם! הייתי שם מלא!

✨ מסיבה חלומית בכל יום שלישי בחוף פרטי Haad Why Nam - מהצהריים. יציאה מחוף הדרין. לא להפסיד!

✨ מסיבה ב Seaboard בימי רביעי - כולל שוק קניות קטן. מוסיקת טכנו בלי מילים למי שאוהב:)

✨ בר קפה ביום ובלילה Vagga Bar cafe

✨ מסיבת Half Moon ב - Harmony Beach Club

✨ פירמיד יוגה - Pyramid/ Chakra Yoga מסיבת אקסטטיק דנס בימי ראשון. מיוחד מאד! יש שם גם יוגה בשאר ימי השבוע

✨ שוק Chaloklum בימי ראשון בערב. כדאי להגיע בשבע. יש חנות יד שניה מהממת שם, מוסיקה חיה ואוכל טעים. אווירה קסומה. גם ביום מהמם שם

✨ מעניין - AUM Sound Healing ימי שישי בשש

✨ סדנאות כמו sound healing, inner walk, family constelation, human design, dance lessons, improv, meditation




-- ✨ ה-מסיבה בימי שלישי! חובה חובה. חוף מושלם Haad Why Nam - לוקחים לונג טייל מהאדרין



--

✨ בר Alcove



תצפיות שקיעה:

✨ תצפית Bluerama

✨ התצפית הידועה - Amstardam Bar

✨ תצפית מעל חוף Ko Ma - שמו: 420 Club Phangan

✨תצפית מעל חוף Ko Ma viewpoint Ko Ma



מקומות כיפיים לעבוד מרחוק בהם:

✨ בסריטנו - Inner Space Coworking

✨ קפה אינדיגו - Indigo Specialty Coffee & Bakery בקומה למעלה



יוגה וספורט:

✨ כמובן וונדרלנד

✨ פירמיד יוגה - Pyramid/ Chakra Yoga

✨ מרכז Orion Healing

✨ יוגה האוס The Yoga House



המסעדות:

✨ מסעדה תאילנדית מקומית באיזור סריטנו - K.C. Kitchen Vegan and Thai Food

✨ המיץ הכי שווה באיזור סריטנו Tee's Fresh Juice Shop

✨ מסעדה איטלקית Romanzo Tropicale

✨ מסעדה תאילנדית מקומית Ann Restaurant ליד ה Zen beach

✨ מסעדה הודית מושלמת Chana Masala indian restaurant

✨ מסעדה תאילנדית מקומית מעולה Kikekla ליד אינדיגו קפה והאלקוב

✨ מסעדה Tomorrow X

✨ מסעדה מיוחדת בצפון מערב האי - Koh Raham


בתי הקפה:

✨ קפה וארוחת בוקר בסריטנו - Cookies Cafe

✨ קפה אינדיגו - Indigo Specialty Coffee & Bakery

✨ בר קפה ביום ובלילה Vagga Bar cafe

✨ בית קפה מעולה ב Haad Yao - Bubba's Roastery




תצפיות שקיעה:

✨ תצפית Bluerama

✨ התצפית הידועה - Amstardam Bar

✨ תצפית מעל חוף Ko Ma - שמו: 420 Club Phangan

✨תצפית Ko Ma viewpoint



מקומות כיפיים לעבוד מרחוק בהם:

✨ בסריטנו - Inner Space Coworking

✨ קפה אינדיגו - Indigo Specialty Coffee & Bakery בקומה למעלה



יוגה וספורט:

✨ כמובן וונדרלנד

✨ פירמיד יוגה - Pyramid/ Chakra Yoga

✨ מרכז Orion Healing

✨ יוגה האוס The Yoga House


---

✨ מרכז Orion Healing





---

✨ פירמיד יוגה - Pyramid/ Chakra Yoga



חנויות שוות:

✨ חנות Asia Silk Way

✨ חנות בסריטנו Hibiki boutique מושלמת! קניתי שם תיק ותכשיטים של ממעצבת מאיביזה


מסאז'ים:

✨ בסריטנו: Papaya Massage ממליצה בחום על לנטה ועל ליסה. רק אליהן חזרתי שוב ושוב:)

✨ באיזור של Haad Yao יש מישהי מדהימה בשם P-OH. אין למקום שם, אבל זה צמוד למסעדה ב Silver Beach על הים וזה הטלפון שלה: 0833771807




החופים:

✨ חוף Secret Beach

✨ חוף Silver Beach

✨ חוף Haad Yao

✨ חוף Malibu Beach

✨ חוף Salad Beach

✨ חוף Zen Beach

✨ חוף Chaloklum ✨ חוף Ko Ma

✨ חוף Bottle Beach


---

✨ חוף Zen Beach



---

✨ חוף Ko Ma



איפה ישנתי?

✨ וונדרלנד - ריטריט בג'ונגל

✨ ריזורט Joy Beach Villas ליד אינדיגו קפה, המסעדה ההודית והבר השווה אלקוב Alcove (יש בריכות במקום - לא הייתי בהן אפילו פעם אחת)

✨ ריזורט Nice Sea Resort בסריטנו - הרבה יותר פשוט אבל מושלם! גם המיקום, השירות והאנרגיות



יש המון מקומות מהממים. פנסיים יותר ופחות. אני באתי לבד ורציתי להתמנגל והעדפתי לא להיות בריזורט מבודד ושהכל יהיה במרחק הליכה.


כמה דברים חמודים לקראת סיום:

  1. שמתי לב שהלכתי עם חולצות בטן כל הזמן! ויש לי בטן! בארץ אני לא מעיזה אפילו לחשוב על זה. עד כדי כך הייתי חופשיה שם, שלמה עם עצמי ועם הגוף שלי

  2. בעקבות מקום של חוסר אמון שהגעתי ממנו, החלטתי לתת יותר אמון באנשים בקופנגן. מפה לשם, חיכיתי למונית שלא הגיעה. פתאום עצרה מונית לידי ויצאה ממנו אישה והם שאלו אותי לאן אני צריכה. אמרתי. שאלתי: האו מאץ'?

הנהג: נו מאני.

אני: איטס אוקיי, האו מאץ'?

הנהג: אני לא מונית.

אני:

מפה לשם החלטתי לסמוך עליו בחושך בקופנגן. לבד. התחלתי לדבר איתו: מי הוא? מה הוא אוהב.. והוא ראפר רוסי מושלם! חמוד חמוד חמוד. הסביר לי על מה השירים ומה החלומות ומצאנו את עצמינו מפזזים ברכב עד ששם אותי בביטחה במקום היעד (שאליו נסע במיוחד כדי להסיע אותי!)

אז יש אנשים טובים שם באמצע הדרך וכדאי לפעמים לתת אמון. ויש לי חבר חדש:)






זהו. היה מדהים. אל תחכו לזמן המושלם. לפרטנר הנכון ולכל מיני פחדים שיעלמו. תעופו על החיים שלכם ותעשו מה שאתם צריכים לעשות. הכל יסתדר.

מוזמנים לאינסטגרם החדש של הבלוג שלי, בו שמורים כל ההיי לייטס מהטיול, כי למה שאהנה לבד? מוזמנים גם לקבוצת הפייסבוק שלי, בה גם אתם יכולים לשתף בהנאות שלכם, כי למה שתהנו לבד?


ו.... הליכת הבושה - Walk of shame



135 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page